Daf 20a
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן דַּהֲבַאי, אַרְבָּעָה דְּבָרִים סָחוּ לִי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: חִיגְּרִין מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁהוֹפְכִים אֶת שׁוּלְחָנָם. אִילְּמִים מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמְּנַשְּׁקִים עַל אוֹתוֹ מָקוֹם. חֵרְשִׁים מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמְסַפְּרִים בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. סוֹמִין מִפְּנֵי מָה הָוְיִין — מִפְּנֵי שֶׁמִּסְתַּכְּלִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם.
Rachi (non traduit)
שהופכים שולחנן. היא למעלה והוא למטה:
שהופכין. פנים כנגד עורף שבאים על נשותיהן שלא כדרכן:
Tossefoth (non traduit)
מפני שמספרים בשעת תשמיש. שיש להם לשמש בהצנע והם משמיעים קולם לכך נעשים הולדות חרשים:
מפני שמנשקים באותו מקום. ולכך לוקים הוולדות בפיהם:
חגרים מפני שהופכים שולחנם. פי' שמשמשים מטותם שלא כדרכם ולפי שמשנים תשמישן בדבר התלוי בירכים אף בניהם לוקים בירכים הר''י:
וּרְמִינְהוּ, שָׁאֲלוּ אֶת אִימָּא שָׁלוֹם: מִפְּנֵי מָה
תַּנְיָא: ''בַּעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם'' — זוֹ בּוּשָׁה. ''לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ'' — מְלַמֵּד שֶׁהַבּוּשָׁה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא. מִיכָּן אָמְרוּ: סִימָן יָפֶה בְּאָדָם שֶׁהוּא בַּיְישָׁן. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: כָּל אָדָם הַמִּתְבַּיֵּישׁ, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים — בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא עָמְדוּ אֲבוֹתָיו עַל הַר סִינַי.
רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כָּל הַצּוֹפֶה בְּנָשִׁים, סוֹפוֹ בָּא לִידֵי עֲבֵירָה. וְכָל הַמִּסְתַּכֵּל בַּעֲקֵבָהּ שֶׁל אִשָּׁה, הָוְיִין לוֹ בָּנִים שֶׁאֵינָן מְהוּגָּנִין. אָמַר רַב יוֹסֵף: וּבְאִשְׁתּוֹ נִדָּה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: עֲקֵבָהּ דְּקָתָנֵי, בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת, שֶׁהוּא מְכֻוּוֹן כְּנֶגֶד הֶעָקֵב.
Tossefoth (non traduit)
הויין ליה בנים שאינם מהוגנים. מדה כנגד מדה לפי שמסתכל בעקיבה של אשה שזהו ענין הערוה לכך הויין ליה בנים שאינן מהוגנים:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים פּוֹתְחִין לוֹ פֶּתַח כּוּ'. תָּנָא: לְעוֹלָם אַל תְּהִי רָגִיל בַּנְּדָרִים, שֶׁסּוֹפְךָ לִמְעוֹל בִּשְׁבוּעוֹת. וְאַל תְּהִי רָגִיל אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, שֶׁסּוֹפְךָ לְהַאֲכִילְךָ טְבָלִים. אַל תְּהִי רָגִיל אֵצֶל כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ, שֶׁסּוֹפְךָ לְהַאֲכִילְךָ תְּרוּמָה. וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, שֶׁסּוֹפְךָ לָבוֹא לִידֵי נִיאוּף.
Rachi (non traduit)
שסופך למעול בנדרים. אם תרבה לנדור:
Tossefoth (non traduit)
אל תהי רגיל בנדרים שסופך למעול בנדרים. ויש ספרים דגרסי שסופך למעול בשבועות פירוש אף בשבועות החמורות שכתוב בהם לא ינקה ויש ספרים דגרסינן בהדיא אף בשבועות והא דאמר נדרים סייג לפרישות מפרש ר''ת כגון שנודר לקיים המצוה כמו אשנה פרק זה או אעשה מצוה זו:
אָמַר רַב יוֹסֵף: הוֹאִיל וְאָמְרִי רַבָּנַן אֵין נִזְקָקִים לוֹ, בֵּי דִינָא דְּמִזְדַּקְקִי לָא עָבֵיד שַׁפִּיר. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ.
Rachi (non traduit)
בי דינא דמזדקקי ליה. קודם שינהוג איסור בעצמו לא עביד שפיר:
כִּדְתַנְיָא: מִי שֶׁנָּזַר וְעָבַר עַל נְזִירוּתוֹ — אֵין נִזְקָקִין לוֹ עַד שֶׁיִּנְהוֹג בּוֹ אִיסּוּר כַּיָּמִים שֶׁנָּהַג בָּהֶן הֶיתֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת. אֲבָל בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה — דַּיּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.
Rachi (non traduit)
נזירות מועטת. שקבל עליו נזירות ל' יום אבל אם קיבל נזירות מרובה ועבר ושתה ק' יום אין אומרים ינהג איסור ק' יום שנהג היתר אלא לעונש ל' יום כסתם נזירות הכי נמי עונשין אותו שינהג איסור בנדרו וכימים שעכב כל נדרו דכשאמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים ונהג היתר בנדר עד לאחר זמן שעלה בדעתו לישאל:
אין נזקקין לו. לפתוח לו בחרטה:
ועבר על נזירותו. דכסבור בטעות נדר ואחרי כן בא לישאל:
Tossefoth (non traduit)
א''ר יוסי בד''א בנזירות מועטת. דאינו כ''א שלשים יום:
אין נזקקין לו. להתיר עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר:
מי שנזר ועבר על נזירותו. ששתה יין כדמוכח בירושלמי:
אבל נזירות מרובה. כגון שנה או שנתים וכו' והשתא עונשין אותו היינו כי הכא לנהוג איסור כימים שנהג בהן היתר ורבנן פליגי במתניתין גבי קרבנות מלכים אבל בשאר נדרים גמורים אפילו רבנן מודו דעונשין אותו אם עבר על נזירותו ואין נזקקין לו עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר ואפשר דאף ר' יוסי דאמר בנזירות מרובה דיו שלשים יום היינו דוקא בנזירות דסתם נזירות שלשים יום אבל בנדרים דאין סתם נדר ל' יום אלא לעולם אפי' ר' יוסי מודה עד שינהוג איסור כימים שנהג בהן היתר אף בנדר מרובה ומיהו בתוספתא (ספ''א) קתני האי פלוגתא דר' יוסי ור' יהודה בלשון נדר ולא בלשון נזירות ואפ''ה א''ר יוסי בנדר מרובה שלשים יום ותימה מה ענין ל' יום לנדר ויש רוצים לדקדק מזה דסתם נדר ל' יום ול''נ דהא אמר בפרק קמא (דף ד:) נדר לית ליה קיצותא לכ''נ דאע''ג דסתם נדר לעולם מ''מ אין סברא להחמיר בנדר יותר מבנזירות שיש בה קרבן ולכך אמר ר' יוסי ל' יום כמו בנזירות ולכאורה היה נראה דהלכה כרבי יוסי דרבי יהודה ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי ואם כן בנדר גמור נמי אם עבר על נדרו דיו שלשים יום כדמשמע בתוספתא דאף בנדר פליג רבי יוסי ומיהו הדעת נוטה דהלכה כר' יהודה דבפרק ב''ש (נזיר דף לד.) מייתי הש''ס להך ולא מדכרא התם רבי יהודה כלל אלא קתני סתם מילתיה ועוד [דקרו] התם בכולה סוגיא מילתא דרבי יהודה רבנן דקאמר מתני' לא רבי יוסי ולא רבנן משמע דהלכה כוותיה מדקרי ליה רבנן ולענין מתני' דחרם צ''ע דנימא הלכה כר''מ משום דהלכה כר''מ בגזירותיו (כתובות נז.) בחומרותיו ושמא לא חשבינן ליה הלכה כר''מ בגזירותיו אלא בקנסותיו:
בִּשְׁלָמָא מַחְמִירִין — דְּלָא פָּתְחִינַן לֵיהּ בַּחֲרָטָה, אֶלָּא עוֹנְשִׁין הֵיכִי דָּמֵי?
אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָתָנֵי: וְכוּלָּן אֵין צְרִיכִין שְׁאֵלָה, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּתַלְמִיד חָכָם, אֲבָל בְּעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּא לִישָּׁאֵל — עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ וּמַחְמִירִין עָלָיו.
Rachi (non traduit)
אבל ע''ה שבא לישאל עונשים אותו ומחמירים עליו. כדי שלא יהא רגיל לנדור בו:
בד''א בתלמידי חכם. דאקראי הוא דנדר כה''ג ולא אתי למיסרך:
וכולן אין צריכין שאלה. דמותרין בלא שאלה:
Tossefoth (non traduit)
אבל בעם הארץ שבא לישאל. יש לספק דמשמע דוקא נקט בא לישאל אבל לא בא לישאל לא אמרינן ליה:
גְּמָ' הָא גּוּפָא קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶן, וַהֲדַר תָּנֵי: אִם נִשְׁאֲלוּ עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן?
Rachi (non traduit)
גמ' וכולן אין נשאלין. דאין פותחין להם פתח ואין מתירים להן דקנסינן להו משום דנדרא ממש משמע:
והדר תני אם נשאלו. דמשמע דנשאלין:
Tossefoth (non traduit)
אמר מר אין נשאלין. לשון נדרים משונה הוא מדתניא אין נשאלין דמשמע דמקיל סתם אין צריכין שאלה והדר תני אם נשאלין אלמא משמע דבעי שאלה לא קשיא הא בת''ח כדפי' המשנה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פּוֹתְחִין לָהֶן פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, וּמְלַמְּדִין אוֹתָן — כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.
Rachi (non traduit)
וחכמים אומרים פותחין להן פתח. בחרטה ומוכיחין אותן שלא ינהגו קלות ראש בנדרים:
Tossefoth (non traduit)
וחכ''א פותחין לו פתח ממקום אחר. פר''ת פותחין לו פתח ממקום אחר כדאמרת כלומר זאת החומרא אני מודה לך דלא פתחינן ליה בחרטה אלא צריך לבקש לו פתח ממקום אחר דהיינו אדעתא דהכי לא נדר אבל מיענש לא מיענשי ליה וקשה אם כן אמאי שביק לישנא דמתני' דמחמירין עליו דאמר ת''ק הואיל ולא פליגי עליה דמחמירין ונקט בלישנא אחרינא פותחין הוה ליה למימר מחמירין ועוד דבירושלמי משמע דפליגי רבנן עליה אף במחמירין עליו לכך נראה לר''י דרבנן פליגי אף במחמירין עליו דפותחין ממקום אחר לאפוקי שלא יתירו לו [מגופו של] נדר כלל כיון שהיה בדעתו לקרבנות מלכים וכיוצא בהן אלא מבקשין לו ממקום אחר כמו בשאר נדרים או על ידי פתח דאדעתא דהכי לא נדרת [או] ע''י חרטה [דכדו] וכן פי' התוס' לעיל גבי האומר הרי את עלי כבשר [אימא] פותחין לו פתח ממקום אחר וכן פר''י כרבי יהודה:
עַל כּוּלָּן אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶם. וְאִם נִשְׁאֲלוּ — עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
Rachi (non traduit)
ואם נשאלו. אם באו לישאל:
על כל אלו אין נשאלין להן. דאין צריך שאלה דודאי מותר הואיל ואינהו אמרי דעל דעת כן אמרו:
Tossefoth (non traduit)
ומחמירין עליו. מפרש בגמרא דלא פתחינן בחרטה לומר לבך עלך או כדו תהית אלא צריך לומר לו דאדעתא דהכי לא נדר דזהו חרטה גמורה כדפי' ר''ת:
כולן אין נשאלין עליהם. ואין צריכין שאלה בת''ח אבל ע''ה שבא לישאל עונשין אותו כדקאמר בגמרא שאם נוהג היתר בנזירות על ידי טעמים הללו שהוא אמר עכשיו שלא היה חושבו נדר אע''פ שאינו נדר ולבסוף בא לישאל עליו לפי שלבו טרפו שמא נדר גמור הוא עונשין אותו לנהוג איסור כימים שנהג בה היתר:
''הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן'', וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ, ''קוּנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי'', וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּירַשְׁתִּי —
Rachi (non traduit)
וכן אם אמר הריני עצמי קרבן. דמשמע שהקדיש את עצמו ושוב אמר לא נדרתי אלא בעצם אחד שיש לי בתוך ביתי שהנחתיו להיות נודר בו ולא בעצמי ממש:
Tossefoth (non traduit)
לא נדרתי אלא בעצם. אחד של בהמה שהנחתי בתיבתי להיות נודר בו להטעות העולם להאמין דברי שיהו סבורים כי אני נודר נדר גמור:
מַתְנִי' נָדַר בְּחֵרֶם, וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּחֶרְמוֹ שֶׁל יָם. בְּקָרְבָּן, וְאָמַר: לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁל מְלָכִים.
Rachi (non traduit)
אלא בקרבנות מלכים. דורונות שמקריבין לפני מלכים:
מתני' נדר בחרם. דאמר חפץ זה חרם עלי ושוב אמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים על שם הרשת שצדין בו את הדגים ולא בחרם ממש:
Tossefoth (non traduit)
ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים. לשון מצודה לשון משטח חרמים תהיה בתוך הים (יחזקאל כ''ו:
ה'):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source